החלטה בתיק בע"א 8165-02-11

לפני בקשת המאשימה לדחייה על הסף של בקשת הנאשמות ובקשה לארכה עד להכרעה בבקשה, לצורך הגשת תגובה מפורטת. יצוין , כי בקשת הנאשמות מתייחסת ל - 1,815 דוחו"ת חניה.

לטענת המאשימה, הנאשמות לא מילאו אחר החלטות בית המשפט, שכן בהחלטה שניתנה ע"י כב' השופט סולקין בתאריך 21.8.2011 נקבע, כי על כל אחת מהנאשמות להגיש בקשה נפרדת המתייחסת לכל דוח בנפרד, או תוך חלוקה לקבוצות מקרים, בהם הנסיבות והסעדים דומים וזאת בנוגע לכל נאשמת בנפרד. חרף האמור בהחלטת בית המשפט, הגישו הנאשמות בקשה סתמית מרוכזת אחת וללא כל פירוט, הנוגעת לכל הנאשמות יחדיו. יתרה מזאת, בקשת הנאשמות הוגשה בשיהוי ניכר ולטענת המאשימה, די בנימוק זה כדי לדחות את הבקשה על הסף. לטענת המאשימה, אין חולק כי הנאשמות ידעו על קנסות החניה בשנת 2004 ולמרות זאת בקשתן הוגשה בשנת 2011, דהיינו: בחלוף 7 שנים מהמועד בו ידעו אודות קיומם של הדוחו"ת ורק לאחר שננקטו כנגדן הליכים לגביית החוב.

עוד טוענת המאשימה, כי המציאה לנאשמות את כל אישורי המשלוח של הודעות תשלום הקנס, אך למרות זאת, הנאשמות בחרו שלא להתייחס לדוחו"ת באופן פרטני והתעלמו בבקשתן מאישורי המשלוח שנמסרו להן.

המאשימה מוסיפה וטוענת, כי אין מקום לקבוע את הבקשה לדיון במעמד הצדדים, שכן בהתאם להוראות סעיף 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, אדם שלא הגיש בקשה להישפט במועד שנקבע, יראו אותו כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.

מנגד, טוענות הנאשמות כי המאשימה השיתה 1,815 דוחו"ת בגין  עבירות חניה של כלי רכב כבדים, אשר מצויים בבעלות הנאשמות. עוד טוענות הנאשמות, כי עבירות החניה התיישנו זה מכבר וכן מחמת העובדה שלא נשלחו להן כדין.

לטענת הנאשמות, ניהלה עם המאשימה ניסיונות רבים להגיע להסדר, אך הדבר לא צלח.

סעיף 229 (ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב - 1982, קובע:

"(ח2)    לא שילם אדם את הקנס, חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הודעת תשלום קנס או להודעה על בקשה להישפט לפי סעיף קטן (א), ולא הוגשו בקשות כאמור או הוגשה בזמן בקשה לביטול הודעת תשלום קנס ונדחתה, יראו אותו, בתום המועדים הקבועים בסעיף קטן (א) להגשת בקשות אלה, כאילו הורשע בבית המשפט ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס..."

בסעיף 229 (א) לחסד"פ נקבע, פרק זמן של תשעים ימים מיום המצאת הודעת תשלום הקנס לצורך הגשת הבקשות דנן.

בהתאם לאמור בסעיף 229 (א) ובהתאם לדרישה, על המאשימה להציג בבית המשפט פירוט מסכם של רשימת הדוחות, אשר נשלחו לנאשמות באמצעות הדואר. אולם, עפ"י רשימת הדוחו"ת לא ברור האם הדוחות הנ"ל נשלחו לנאשמות כדין והאם קיימת חזקה כי קיבלו את הדוחות לידיהן. לכן, במקרה זה, נכנסת לתוקף חזקת מסירה, בהתאם לתקנה 44 לתקנות סדר הדין הפלילי:-

בעניינו, המאשימה הציגה בפני בית המשפט ובפני הנאשמות את אישורי המשלוח של הודעות תשלום הקנס והנאשמות אינן חולקות על כך שאסמכתאות כאמור הועברו אליהן, גם אם בפיהן טענות מטענות שונות באשר לטיבן ולמשקלן של האסמכתאות. הנאשמות בחרו לטעון טענות, גם בעניין האסמכתאות, באופן גורף ומבלי להתייחס לגופא של אסמכתא בנוגע לכל דוח ודוח.

תקנה 44 א' ל תקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -  1974 (להלן: "התקנות"), קובעת חזקת מסירה בנסיבות של משלוח דו"ח החניה לנאשמות.

           "44 א.     בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט, לענין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

במקרה זה, על הנאשמות לסתור את טענות המאשימה ולהוכיח, כי חזקת המסירה שבסעיף 44א לתקנות הנ"ל בדבר המצאה כדין, אינה תקפה. קרי, על הנאשמות להוכיח, כי לא קיבלו את ההודעה על הדו"חות מסיבות שאינן תלויות בהן. במידה והנאשמות לא יוכיחו את טענותיהן, אזי חזקה עליהן שאכן קיבלו הודעה בגין הדוחות.  במקרה שבפני, אין חולק כי הנאשמות קיבלו את ההודעות בדבר הקנסות.

יום המצאת הודעת תשלום הקנס לנאשמות נקבע באמצעות חזקת המסירה הסטטוטורית, הקבועה בסעיף 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, תשל"ד- (להלן: " תקסד"פ"):

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א לחוק ובעבירות קנס רואים את ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לעניין עבירת קנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או את ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

" יריית הפתיחה" של מרוץ התיישנות זה, היינו הפעולה אשר מתחילה את מניין תשעים הימים לצורך הפיכתן של עבירת חניה לפסק דין חלוט, הינה הקמת חזקת המסירה של הודעת הקנס לידי החייב. על פי סעיף 44א לתקסד"פ חזקה זו קמה בתום חמישה עשר ימים מיום משלוח הודעה לתשלום קנס בדואר רשום על ידי המאשימה.

בענייננו, לאחר שעיינתי בבקשות שהוגשו מטעם הצדדים וביתר המסמכים שבפני ולאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות.